<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ב"מ ראיה ה'</h1>
<h2>דף כא:</h2>
[ב"מ מ"ח ע"א] דוקא בלן הוא דלא מחוסר משיכה, אבל במידי אחריני (דלא מחסר) [דמחסרא] משיכה לא מעל עד דמשך. יש לדקדק מכאן דלא קיימי נמי מעות ברשותיה דמוכר להתחייב באונסי' עד דמשיך לוקח, דהא קיימי ברשות' דמוכר למעול לאלתר כדאמרי' בפירקא דלעי' [מ"ג ע"א] בהפקי' מעות אצל שולחני דאם חייב השולחני באונסי' מעל הגזבר שנתנן לו לאלתר, ואע"פ שלא הוציאן השולחני, משום דקיימי ברשותי' דשולחני להתחייב באונסי', וה"נ אי קיימי ברשותי' דמוכר להתחייב באונסי' ימעול הגזבר שנתנה לו לאלתר ואע"פ דלא משיך, אלא ודאי לא קמו להו מעות ברשותא דמוכר עד דמשיך לוקח, וכענין זה נמי ראיתי שמדקדק בתוס' רבי' שמשו' ז"ל, אבל רבי' יצחק ז"ל כתב שפסקי' לקמ' [מ"ט ע"א] בההוא גברא דיהב זוזי אשומשמי שאע"פ שלא משך הלוקח ורוצה המוכר לחזור בו, כל מה דלא קבל עליו מוכר מי שפרע קיימי ברשותי' ואי איתניסו איתניסו ליה ואע"ג דאיתנהו זוזי בעינייהו, ואפי' א"ל ללוקח תא שקול זוזך ולא אתא. ולי נר' דכל זמן שלא משך לוקח, כי היכי דקיימי פירות ברשותא דבעלי' ראשונים (ולא) [ואם] נאנסו לעצמו נאנסו לר"ל מדין תורה, ולר' יוחנן שלא יאמ' לו נשרפו חיטיך בעלייה, הם ה"נ המעו' ברשות' דבעלים הראשוני' קיימי, ואם נאנסו לבעלי' נאנסו, והשומ' אין עליהם אלא שומר בלבד דלמה יהא יפה כחו של לוקח מכחו של מוכר, וכמו שאונס הפירות אי' חייב בו הלוקח, כך אונס המעות אין חייב בו המוכר, שהרי לוקח יכול ליקח מעותיו כשירצה ונמצא שברשותו הם עומדי', ואע"פ שהן בשמירתו של מוכר אם נאנסו בידו מאי איבעי ליה למעבד, הרי לא קנאם עדיין שהלוקח יכול ליטלן אם ירצה, ומ"ה ודאי לא מעל הלוקח עליהם אם היו של הקדש שברשו' לוקח הם עדיין ואין בהם שינוי רשות, ואע"פ שאי' המוכר חוזר בו כל זמן שלא משך הלוקח מקחו לא קנה המוכר המעות, שאם קנאם המוכר להתחייב באונסי' כדפרי' ר"י ז"ל הרי ברשותו הם והיה מועל בהם הלוקח מיד, כדאמרי' לעי' גבי שולחני, אלא ודאי דבר ברור הוא דלא קמו ליה ברשותיה דמוכר דאי' חייב באונסי' ואי' עליהם אלא שומר עד שימשוך הלוקח מקחו.
